<h1>ראבי"ה סימן תי"א</h1>
<h2>דף פו.</h2>
כתב רש"י הא דאמר רב יהודה קורה ארבעה מתיר בחורבה סבירא ליה כרבי ישמעאל ברבי יוסי דאמר מחיצה תלויה מתרת וכו', ולית הילכתא כוותיה. ואין נראה לי, דטעמא שקורה מתרת בחורבה לרב יהודה [הוא משום] פי תקרה יורד וסותם, ולקמן בפרק כל גגות [צ"ד ע"ב] (לא) משמע הכי גבי אכסדרה בבקעה. ומשמע התם לרב דפי תקרה יורד וסותם ומחיצה תלויה [אינה] מתרת [אלא] במים לאו חד טעמא אינון, ודוק ותשכח. ונראה לי דבתרווייהו קיימא לן כרב, דבכמה דוכתי [שבת ק"א ע"א, עירובין י"ב ע"א, ט"ז ע"ב, מ"ה ע"א, פ"ו ע"ב] אסיק הכי אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים דקל היא שהקילו חכמים, ולענין אכסדרה נמי קיימא לן כרב, דהילכתא כרב באיסורי בין לקולא בין לחומרא. ובריש כל גגות [צ' ע"ב] גרסינן אמר ליה רב חייא בר יוסף לשמואל הילכתא כוות[ך] או הילכתא כוותיה דרב אמר ליה הילכתא כוותיה דרב, גבי ענין אכסדרה. ודוקא ברשויות דרבנן, כגון בבקעה או חורבה כרב יהודה, אבל בדאורייתא לא, דקיימא לן כרבא דפליג עליה דאביי בענין סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין, ואמר פסול, דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם. ופלוגתייהו דאביי ורבא מייתי לקמן בסוף פרק כל גגות [צ"ה ע"א], ועיקרו בפרק ראשון דסוכה.
